אפשר להיכנס לפוראוור ופשוט לזרום. אבל מי שבאמת מצליח – זה בדרך כלל מי חלם מראש על המטרה שלו. הסדנה שלפניכם התקיימה במשרדי פוראוור, ועזרה למשווקים החדשים לחשוב מה החלום שלהם, מה זה אומר מבחינה כספית ואיך מגיעים לזה (ובעיקר – זה בעצם אומר שצריך להגיע לדרגת מנהל).
"יש פה מישהו שהוא שכיר?"
אחת מצביעה. מה יקרה אם לא תגיעי לעבודה?
יש לי ימי מחלה. אם סתם לא אגיע? יפטרו אותי עם אחרי כמה זמן…
"אז זה נותן לך את המוטיווציה להגיע?"
"כן" מגומגם…
עוד מישהי מצביעה.
"מה יקרה אם לא תגיעי?"
"אם אין סיבה יפטרו אותי"…
"את הולכת כל יום?"
"בטח…"
מישהו נוספת מצביעה.
"אני משלבת במערכת החינוך. אין דבר כזה לא להגיע. אם לא אגיע הילד פשוט לא יכול להסתדר (זה ילד עם צרכים מיוחדים)".
יש פה עוד שכירים?
עוד חצי בערך מצביעים.
למה זה חשוב? לרוב השכירים יש בוס מעליהם. שכירים יודעים שהם יודעים שהם חייבים להגיע כל יום לעבודה. היופי בפוראוור זה שאין לנו בוס מעלינו. זה אומר שהזמן שלנו בידינו. אבל היתרון הוא גם החיסרון. כי אם אחליט לא לעבוד כמה ימים, אז אף אחד אמנם לא יפטר אותנו, אבל לא אתקדם לעבר המטרות שהצבתי לעצמי.
לכל אחד כאן יש מטרה שבשבילו הוא הגיע לפוראוור. אני אספר על עצמי. אני קמה בבוקר ויוצאת לעבוד. כשאני חוזרת – ערימות כלים, כביסה, והם קוראים לי לטפל בהם. ואם לא יהיה לי משהו שאומר לי רגע, אבל עכשיו שעות עבודה – אני אגש לכלים ולא אתקדם בעסק. או דוגמה אחרת – חברה דופקת אצלי – הי, רוצה לבוא לקפה? הרצון הראשוני שלי הוא לומר כן. בואי לקפה, למעיין, למה לא? אבל… אם אעשה את זה בשעות העבודה, לא אגיע ליעדים שלי. אז מי הבוס שלנו בפוראוור – "הלמה שלנו". זה מה שגורם לנו להתקדם גם כשאין לנו כח…
החלומות של כל אחד מאיתנו הם שונים. החלום שלי היה שבעלי יהיה יותר בבית.. (ואז כשזה קרה הסתבר לי שזה לא עוזר, הוא כנראה אוהב את העבודה שלו…). החלום היה שאוכל לשלוח את הילדים לחוגים, לחינוך שאני רוצה וכו'. יש פה כאלה שהחלום שלהם זה לקנות בית, או לקנות אוטו, או אפילו לחם לאכול. לכל אחד סיבה אחרת, ומה שאני רוצה לעשות דבר ראשון זה לחשוב על החלום שלך.
נסו לחשוב על יעד קרוב (חצי שנה) ויעד רחוק (5 שנים). לא לחשוב על כסף, אלא על היעד. אחר כך נתרגם את זה לכמה כסף אנחנו צריכים בשביל אותה מטרה. רובנו לא נעבוד קשה בשביל כסף, אלא בשביל חלום מסוים.
כולם כתבו יעדים.
"מי מוכן לשתף אותנו ביעדים שלו"
מישהי מתנדבת ראשונה. תוך שנה רוצה סוסה (J). סוסה עולה בערך 10000. "מה עוד?" רכב. לימודים. "כמה כסף את צריכה לסוסה, לטיפול בה, ללימודים, מחיה? "הכל ביחד בערך 7000 לחודש?" "בערך, זה קצת רחוק ממני לחשוב על זה כרגע. אבל זה החלום".
"ובעוד 5 שנים, בשביל לקנות בית?"
"הרבה"
"מה זה הרבה?"
"באזור ה300000 ₪"…
עוד אחת מצביעה: "שבחופשת לידה הבאה שלי ייכנס כסף גם בזמן החופשת לידה (חוץ מביטוח לאומי…). "מה עוד?" "הייתי רוצה שאוכל לחסוך כל חודש כסף". מה עוד? "אפשרות לטוס לחו"ל פעם בשנה". מה עוד? "להרוויח 10000 ש"ח בחודש".
ומה עם עוד 5 שנים? "אני רוצה לשפץ את הבית שלי, להרחיב אותו (לפני 5 שנים, אפילו 3)… אוטו חדש…
כמה כסף את צריכה לזה? שיפוץ טוב יעלה 400000 ₪. זה אומר בשנתיים 200000 לחודש. "ועם הרכב?" 25000 ₪ נוספים בחודש.
עוד זוג מצביע. האישה רוצה רכב, דירה משלהם. היא עוסקת בציור, ורוצה לעסוק בזה בנחת, בלי לחץ שזה בזבוז זמן וצריך להתפרנס תוך כדי. אני רוצה לטייל בארץ, ובטווח הרחוק באופן כללי רווחה כלכלית. החלום שלי זה לבנות בית ולא לקנות בית בנוי. בטווח הקרוב – 10000, אחר כך 15000 וצפונה, ובעוד חמש שנים? 50000-100000.
אתם מוכנים לעבוד בשביל זה? האישה: אני, בעלי יתמוך מהצד…
למה עשינו את הסיכום הזה? כי שימו לב: רוב האנשים שדיברו (וכך גם רוב היושבים בחדר (עשתה הצבעה)) – היעד שלהם הוא לפחות 8000, והרוב הרבה יותר מזה. בשביל להגיע לסכום כזה בפוראוור צריך להפוך ל"מנהל".
אז אם אתם רוצים עסק קטן – זה גם מעולה. אבל היום נדבר על איך להגיע לעסק גדול (הדרך למנהל).
